אוניברסיטת חיפה

האגודה ללימודי ימי הביניים והרנסאנס

 

10 ביוני 2010

חדר יפורסם בקרוב

 יהושע פרנקל, אוניברסיטת חיפה

חטיפתו בידי הג'ין של תמים אל-דארי ושובו

 

שמו של תמים אל-דארי נזכר בפירוש של הקוראן שחובר במאה השביעית. משלהי אותה מאה טוענת משפחת חברונית כי הנביא מוחמד העניק את חברון לתמים אל-דארי ולצאצאיו. במאה העשירית הייתה המשפחה אחראית על הפעלתו של מעון ארחה בו קיבלו ארוחה עולי רגל מוסלמים שהגיעו להשתטח על קברי האבות (מערת המכפלה). {[1]}

לא כל חכמי משפט ההלכה האסלאמית הכירו בלגיטימיות תביעתם של בני משפחת אל-תמימי אל-דארי. עדויות לכך נשתמרו מן התקופה הקדם-צלבנית. בתקופה הממלוכית התנהל מאבק משפטי סביב האחיזה של המשפחה התמימית במקרקעין בחברון. מספר חיבורים הוקדשו לליבון הסוגייא. הדיון לא חדל במאות שתכפו ובאו. 

מקורות היסטוריים ואחרים מהללים את שבחו של תמים אל-דארי. בין השאר מסופר על הפלגתו בים. הגלים טלטלו את הספינה והטילו אותה לחופיו של אי בו שכנו הסיטרא אחרא (דג'לא = דגלא בארמית) וייצור שעיר ממין נקבה אשר שימש המרגל של הדג'אל. הוא אמור להודיעו על סימני השעה בה ישתחרר מכבליו ויצא לכלות זעמו בבריות. כעבור זמן הגיע תמים לנווה המדבר של אל-מדינה, פגש בנביא מוחמד וסיפר לו אודות חוויותיו.

בכתאב אל-בוח'לא מצייר אל-ג'אחז' את דמותו של תמים כאיש שאגדות נתלו בשמו. {[2]} הוא מצטט אמירה ולפיה ח'אלד בן יזיד אמר: "הגעתי עד קצוות הארץ ביבשה ועד קצה אופק ההפלגה/ לו פגשני תמים אל-דארי אזי היה נוטל ממני את תיאור החומה [אשר אלכסנדר בנה]". {[3]} ואילו ב-כתאב אל-תיג'אן פי מלוכ חמיר שכתב מוחמד אבן הישאם על (218/833) מצוטט והב בן מנבה. לדבריו תמים ראה את העיר (מדינה) ארם (אירם) המסתורית אשר הנביא הוד הראה אותו למשלחת של ערבים. אירוע זה התרחש בימיו של עומר אבן אל-ח'טאב. {[4]}  

 בחיבורים מן התקופה הממלוכית מכונה תמים אל-דארי בכינוי החטוף (אל-מח'תטף). מסופר בכתאב עג'איב (מיראבלה) אל-בר ואל-בחר מסופר על אי באוקיינוס בו החזיקו יצורים מסתוריים (ג'ין) בתמים.

סיפור זה, אשר יש בו מזכיר את עלילות לילה ולילה, מוכר במערב אירופה (צרפת) מאז מאה י"ז. {[5]} גירסאות שונות שלו נשתמרו בכתבי יד שמפוזרים במספר ספריות. בחנתי שני כתבי יד, אחד באוקספורד והשני בירושלים. כן למדתי את הטקסט אשר פירסם באסה (Basset) {[6]} וקראתי את התרגום הספרדי שנעשה מ-Aljamiado. {[7]}

 הסיפור פשוט למדי. הוא ארוג בתוך מסגרת הילכתית לכאורה. בפתיחה הוראה בדבר חובת ההיטהרות שמוטלת על גבר לאחר שקיים יחסי מין עם אשתו. בסיום עיון בשאלת שיחרור אישה מעגינותה וההסדר המשפטי של ביטול נישואין. בין לבין מסופר על חטיפתו של תמים בידי הג'ין, עלילותיו באי המרוחק ושיבתו לביתה של אשתו ערב נישואיה לבעל אחר.

הקשר בין שני תחומי השיח בהם מתואר תמים אל-דארי מצוי, לדעתי, בתיאור הרפתקאותיו באי מרוחק באוקיינוס. במסגרת של ספרות החדית' והאפוקליפסה הוא מושלך  אל חופי העיר בגלי הים ופוגש בו יצורים מסתוריים. במסגרת סיפורי עלילות הוא מובל אל האי בידי כוחות מסתוריים ומושב על ידיהם אל ביתו. במהלך השיחה ארחיב בניתוח עלילות הסיפור, {[8]} אשר זכה לתהודה רבה מחוץ לגבולות עולם האיסלאם דובר הערבית. {[9]}  

   

Back to program

 



[1] מקדסי, אחסן, 173  (על וקף קבר איבראהים).

[2] Norris, fables and legends in Cambridge history of arab literature 2: 139-140

[3] אל-ג'אחז', כתאב אל-בח'לא, 35. במרבית המהדורות ממצויה הצורה רום (ביזאנטיון) אך אני העדפתי כאן ללכת בעקבות פלה אשר תחת אל-רום קורא אל-רדם ומתרגם breche/muraille.  Pellat, le livre des avares 67. הקשר בין תמים לחומה מצוי בחיבור נוסף של אל-ג'אחז': التربيع والتدوير 43 (#76) "و[خبرني] عن تميم الداري صاحب الردم\ الروم".  (pellat 41 tamim al-dari)

Ch. Pellat, Le Kitab at-Tarbi< wat-Tadwir de Gahiz (Damas, 1955), 41 (Tamim al-Dari).  

وديعة طه نجم, "تميم الداري اول قاص في السلام", مجلّة كلية الآداب جامعة بغداد سنة 5 عدد 9 (1962), 293 מבקשת להישען על אפשרות שמעלה פלה בהערותיו ולקרוא רדם כשיבוש של הצורה מרטום. אך טיעון זה אינו מקובל עלי.

[4] (מהדורת חידראבאד 1347הג'), ע"מ 40 (שורה 13); מהדורת צנעא 1979 ע"מ 48 (שורה 17).

[5]  B. d’Herbelot, Bibliothèque Orientale ou Dictionaire Universel contenant tout ce qui regarde la connaissance des peuples de l’Orient (Paris, 1783), 5: 428 ]the first edition was published in 1697[;V. Chauvin, Bibliographie des ouvrages arabes ou relatifs aux Arabes publiés dans l’Europe chrétienne de 1810 à 1885, vol. 7 (Quatrième partie): Les Mille et une nuits, Liège-Leipzig, 1903), pp. 50-54 (n. 241 (B). 

[6] R. Basset "Les Aventure de merveilleuses de Tamim", Giornale della Societa Asiatica Italiana 5 (1891): 3-26. 

[7] F. Guillen Robles, Leyendas Moriscas : Sacadas de varios manuscitos (Madrid, 1886), 2: 97-130 (Temim Addar).

[9] Lourdes María Alvarez, "Prophecies of Apocalypse in Sixteenth-Century Morisco Writings and the Wondrous Tale of Tamīm al-Dārī", Medieval Encounters 13 (2007): 566-601.