אוניברסיטת חיפה

האגודה ללימודי ימי הביניים והרנסאנס

 

4 בנובמבר 2010  

חדר הסנאט, קומה 29, מגדל אשכול

 

אברהם מלמד, החוג לתולדות ישראל, אוניברסיטת חיפה

 "צור המעטירה היא וויניציאה": היסטוריה של מיתוס מכונן

 

ידוע היטב כי כהומניסטים רבים בתקופתו יצחק אברבנאל ראה את המשטר הרפובליקני של וונציה כמשטר האידיאלי, והוא זיהה אותו עם המשטר שהקים לדעתו משה בעצת יתרו, מינוי שרי העשרות, המאות והאלפים. בפירושי המקרא הארוכים שלו מרבה אברבנאל להתייחס לוונציה בפירושיו לסיפורים על יחסיו ממלכת שלמה עם צור, ובמיוחד בנבואות החורבן על צור של הנביאים ישעיה, יחזקאל ועמוס. במקומות אלה מתייחס אברבנאל באופן עקבי לדמיון הגדול הקיים לדעתו בין שתי ערי-המדינה שהוקמו בסביבה ובנסיבות גיאו-פוליטיות דומות, לדמיון בין המשטרים שלהן, וכתוצאה מכך גם בהצלחתן הכלכלית והפוליטית הגדולה למרות היותן ערי-נמל קטנות באזור נידח. אחת התיאוריות המעניינות העולות מפירושים אלה והיא מסבירה דמיון זה, היא הטענה כי וונציה הוקמה בזמנו על-ידי פליטים שברחו מצור לאחר חורבנה בידי אלכסנדר, ובסופו של דבר התגלגלו לחופיו הצפון מערביים של הים האדריאטי והקימו שם עיר חדשה בדמותה ובצלמה של עירם האבודה.  לאחר מכן נמצא ביטויים לסיפור זה אצל עוד כמה מלומדים יהודיים בני התקופה. סיפור זה משתלב היטב במסורות שונות שהילכו באיטליה במאה הט"ו בדבר מקורה של וונציה ומוצאם של מקימיה. סיפורים אלה נועדו להקנות מכובדות רומית ונוצרית לעיר-מדינה שהוקמה על ידי פליטים אי-שם בערפילי ימי-הביניים המוקדמים. קיימות גרסאות נוספות למסורות אלה, אבל באף אחת מהן שמצאתי אין התייחסות למקור הצורי של וונציה. קיימות כמה אפשרויות להסביר מדוע קידם אברבנאל מסורת זו דווקא, אך השאלה מניין נטל אותה נשארת פתוחה, ואולי המציא אותה בעצמו.

 

 

Back to program