אוניברסיטת חיפה

האגודה ללימודי ימי הביניים והרנסאנס

 

10 בדצמבר 2009

מצפור רבין, בניין רבין

שרית שלו-עיני, האוניברסיטה העברית

          אמנות כמקור היסטורי: יהודי אשכנז בעיר הנוצרית במאות ה-13 וה-14

 

במפנה המאות השלוש עשרה והארבע עשרה התדרדר מצבם של היהודים בערי הקיסרות הרומית הקדושה. עלילות הדם שהחלו בעשור הרביעי של המאה השלוש עשרה ועלילות חילול לחם הקודש שהופיעו לקראת סוף המאה פרצו במוקדים שונים במרחב הגרמני של הקיסרות וחרגו לעתים מאופים המקומי. אירועים אלה קבעו במידה רבה את תדמיתה של התקופה בהיסטוריוגרפיה היהודית. בהרצאה זו אבקש לבחון את התקופה הנדונה כפי שהיא משתקפת בראי האמנות הנוצרית והיהודית בת הזמן, בעיקר בדרום גרמניה. במהלך ההרצאה אתייחס לממצאים החזותיים כתעודות היסטוריות ויזואליות. אלה אינן מייצגות את האירועים הטראגיים והדרמטיים, אלא את שגרת חיי היומיום, החושפת תמונת מצב מורכבת. ממצאים אלה משקפים אמנם בחלקם את המתח בין המיעוט היהודי לסביבת הרוב הנוצרית, אך גם את שיתוף הפעולה ההדוק בין יהודים ונוצרים בעיר ואת מעורבותם הגדולה של היהודים בתרבות העירונית הנוכרית.  

קריאה נוספת:

            Sarit Shalev-Eyni, "Humor and Criticism: Christian-Secular and Jewish Art of the Fourteenth Century," Zeitschrift für Kunstgeschichte 71 (2008), pp. 188-206. 

 

 

Back to program