אוניברסיטת חיפה
לימודי מידענות וספרנות
הקורס, בו יתארחו מרצים מחוגי לימוד שונים באוניברסיטה,
יעסוק במקומם של הספר, הספרייה והארכיון בתרבויות שונות ובזמנים שונים: במערב
ובמזרח, ביהדות, באיסלאם ובנצרות, מימי קדם ועד היום, תוך הפניית זרקור לתהליכים
המרכזיים שהביאו להתפתחות הספריות והארכיונים במתכונתם המוכרת לנו היום.
נוכחות חובה
קריאה עקבית של רשימת הקריאה
השתתפות (20%)
רפרט בן 15 עמודים בסוף סימסטר א' (40%)
רפרט בן 15 עמודים בסוף סימסטר ב' (40%)
רשימת הקריאה מחולקת לפי תכנית השעורים. לקראת כל שעור
יש לקרוא את הפריט(ים) ברשימת הקריאה לאותו שעור.
כל חומר הקריאה
נסרק עבורכם ומצוי בספרית שמורים.
קריאת רשות מסומנת
ב- *
1. התקשורת בחברות קדומות וראשית הכתב – 1.11.2005
מרצה אורח: ד"ר
"כתב"
מהו? דרכי תקשורת שלא בכתב ולא בדרך הדיבור
והשיחה בחברות קדומות ומודרניות לפני שלב האוריינות; תחילת הכתב: הסימן הרשום
מייצג מקטע של הדיבור; מקור הכתב "במשחקי מלים", עקרון
"הריבוס"; כתב יתדות וכתב חרטומים, במסופוטמיה ובמצרים משלושת אלפים
(בערך) לפסה"נ.
2. הכתב, הספר והספרייה בימי קדם – 8.11.2005
מרצה אורח: ד"ר
האלפבית:
כל גרפימה מייצגת פונימה (הסימן הבודד מייצג "הגה"); המצאת הא"ב
שייכת, כנראה, לדרום ארץ כנען או לחצי-האי סיני. אופי הא"ב המקורי וההיסטוריה
שלו בשלבים הראשונים, התפשטות הא"ב – כל א"ב בעולם נגזר מהא"ב
הראשון; המושג "ספר" ו"ספרים" ראשונים; הספריות הקדומות.
יוסף
נוה, "ראשית תולדותיו של האלפבית", הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית
בירושלים, 1989, פרקים א' (מבוא) וב'.
3.
ספרים והפקתם בעת העתיקה – 15.11.2005
מרצה אורח:
במרכז
הדיון תעמוד ההתבוננות בראשית תרבות הספר והספרייה וקהל צרכניהם בעולם היווני.
כמו
כן, ניתן את דעתנו על מקור ההשראה של בני יוון בתחום זה, כמו בבל ומצרים,
והטכניקות הקדומות של ייצור ספרים-מגילות.
F. Lerner (1998). The Story of Libraries: From the
Invention of Writing to the Computer Age. Chapter 2: “Libraries of the
Classical Antiquity”, pp. 24-36.
4. ספרים – יש להם
גורל משלהם habent sua fata libri - 22.11.2005
מרצה אורח:
נערוך
מעקב אחר אישיה הפוליטיים של רומא, אשר הבינו את העוצמה המעשית הטמונה בידע, ותוך
דורות ספורים בלבד הפכוה למרכז הארץ הנושבת בתחום של ריכוז ספרים, כינון ספריות
ופתיחת דלתותיהן לפני שוחרי דעת.
F. Lerner (1998). The Story of Libraries: From the
Invention of Writing to the Computer Age. Chapter 2: “Libraries of the
Classical Antiquity”, pp. 24-36.
5. ראשית איסוף ספרים
והספריות הראשונות – 29.11.2005
מרצה אורח: ד"ר
המסורת של הפקדת ספרים במקדש
המוזות (מוזיאון); הספריות הראשונות של יוון ותחילתן בבתי-ספר מקצועיים שונים
(פילוסופיה, רטוריקה, רפואה וכו'); ספריות פרטיות והרצון לאסוף ידע
אנציקלופדי.
P. J. Parsons, "Libraries", in
"Books, Greek and Latin", in
6. ראשית הספריות הממלכתיות –
6.12.2005
מרצה אורח: ד"ר
הספריות הממלכתיות ב-פרגמום,
אלכסנדריה, אתונה, רומא וכו'); המבנה של הספריות הראשונות ואיכסון ספריהן
(אפסוס, הווילה של הפיפירי בהרקולנאום, ספריות הדריאנוס וכו');
קיטלוג הספרים, רישום
תוכנם וסיכומיהם; השיטות הפילוסופיות שעמדו מאחרי ארגון הספרים באלכסנדריה
ובפרגמום.
ישראל שצמן, אנציקלופדיה
של העולם הקלאסי (קטע קצר).
* E.A.
Parsons, The Alexandrian Library Glory of the Hellenic World, N.Y. 1967
* R. Pfeiffer, History of Classical Scholarship
From the Beginning to the End of the Hellenistic Age (
* M. Gigante, Philodemus in
7. ספריות בעת העתיקה, מצרים – 13.12.2005
מרצה אורחת: ד"ר רחל בן-כנען
8. כנס ב
חופש הביטוי על רקע תוכנית
ההתנתקות "עזה תחילה"
9. מה היא ספריית קומראן ומה היא מכילה – 27.12.2005
מרצה אורחת: פרופ'
D. Dimant, "The
10. כיצד נכתבו
מגילות מדבר יהודה ואיך השפיע אופן כתיבתן על תוכנן? – 3.1.2006
מרצה אורחת: פרופ'
Emanuel Tov, "Scribal
Practices Reflected in the Texts from the Judean Desert", in Peter W.
Flint and James C. Vanderkam (eds.), The Dead Sea Scrolls After Fifty Years (Leiden:
Brill, 1998), Vol. I, pp. 403-429.
11.
הניסיון האישי בכתבי יד בצפת במאה ה- 16 – 10.1.2006
מרצה אורח: פרופ' מרדכי פכטר, תולדות ישראל
צפת הייתה מרכז קבלי במאה ה- 16. בהרצאה זו נעסוק בידיעות וחידושים ביחס לדמותה הרוחני של
צפת במאה הט"ז כפי שהדברים עולים מכתבי היד.
מרדכי פכטר, "מבוא לדרשת הספד לרבי שמואל
אוזידה", בתוך מצפונות צפת, מחקרים ומקורות לתולדות צפת וחכמיה במאה
הט"ז (ירושלים: מרכז שזר, 1994), עמ' 39-58.
12. כתבי יד מאגיים – 17.1.2006
מרצה אורח: ד"ר
הרצאה זו תעסוק בהיסטוריה של מאגיה יהודית. נבחן את הדרך כיצד הועברו
מסורות של מאגיה, אילו חומרים הוצגו כמאגיה ונדון בסוציולוגיה של הידע: מי השתמש
בכתבי יד מאגיים, מי דאג להעביר אותם, מי עדכן אותם.
מאיר בניהו, ס' שושן יסוד
העולם לר' יוסף תירשום. טמירין (תשלב), עמ' 187-269.
13.
דפוסים
עבריים באימפריה העותומנית – 24.1.2006
מרצה אורח:
ההרצאה
תסקור את תולדות הדפוסים העבריים באימפריה העות'מאנית מאז גירוש ספרד ועד המאה
העשרים. אבחן את השפעות בתי הדפוס, הספרים, הקונטרסים והפמפלטים שנדפסו בהם על
ההיסטוריה החברתית של היהודים באימפריה העות'מאנית ומחוצה לה.
אברהם
יערי, הדפוס העברי בקושטא, ירושלים תשכ"ז, עמ' 58-11.
*
שושנה הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, ירושלים תשל"ו.
סימסטר ב'
1. טקסטים ותמונות בספרים – 7.3.2006
מרצה אורחת: ד"ר
היסטוריה וטיפולוגיה של ספרים מאויירים,
מהעולם העתיק ועד המאה ה- 21. יחסי מילים ותמונות, פונקציות האיורים,
טכניקות, גישות וסגנונות עיצוביים.
גונן,
ת-ר. (2000). ספר הילדים המאוייר מתחילתו ועד להופעת ספרי-תמונע קינטיים. ספרות
ילדים ונוער, 27, (106), עמ' 23 - 39
.
יסעור,
ח. ( 1995)
Picture Book כסוגה בספרות ילדים .מעגלי קריאה, 23
- 24. עמ' 167 - 280
שורץ, י. ( 1985). ספר התמונות ללא מלל: ענף אמנות ייחודי. מעגלי קריאה, 13- 14. עמ' 97 – 115.
* Armstrong, C. (1998).Looking Forward to the 1870s: The Natural Method of
Photographic Illustration. In: C. Armstrong,
Scenes in a Library. (pp. 23-107)
*
Cohen, E. (1988). The Decoration of Medieval Hebrew Manuscripts. In: Gold, L.S.
(ed.) A Sign and a Witness – 2000 Years of Hebrew Books and Illuminated
Manuscripts. (pp. 47- 60)
*
Heilbron, J. (2000). Domesticating Science in the Eighteenth Century. In: Shea,
W. (ed.) Science and the Visual Image in the Enlightenment (pp.
1-25).USA: Science History Publications.
*
Jussim, E. (1974). Visual Information
and the Graphic Arts: The Impact of Photography. In: Jussim, E.
Visual Communication and the Graphic Arts (pp. 7-17). New-York
& London: Xerox
*
Jussim, E. (1974). The Major Codes of
the Graphic Arts: Theory and History. In:
Jussim, E. Visual
Communication and the Graphic Arts (pp. 19-45). New-York & London:
Xerox
*
Twyman, M. (1994). The Emergence of the
graphic book in the 19th century.
In Myers, R. and Harris, M.
(eds). A Millenium of the Book.( pp. 135-181).Winchester: St. Paul
Bibliographies.
*
Reerink, F.O. (1997). General aspects of European Book-Illumination
and-Illustration . In: Reerink, F.O. Rare
&Old (pp. 9-13). The Nederlands: Bilthoven
* Roberts, K.,B.
& Tomlinson, J.D.W. (1992) .Some Themes of the Book. In: Roberts,K.,B.
& Tomlinson, J.D.W. The Fabric of
the Body (pp .615-625)
*
Schmelzer, M. (1988). The Hebrew Manuscript as source for the Study of History
and Literature. In: Gold, L.S. (ed.) A Sign and a Witness – 2000 Years of
Hebrew Books and Illuminated Manuscripts. (pp. 61-79).
2. תולדות הצילום
בארץ – 21.3.2006
מרצה אורחת: ד"ר
פוקוס על תולדות הצילום בארץ: אנתולוגיות
של אלבומי צילום ופרסומים אחרים במאה התשע-עשרה ובמאה העשרים. אפיוני מוציאים
לאור, היצגי מקום ואיקונוגרפיה בעין יהודית ואחרת.
אורן, ר.(1997). הבניית מקום:
תעמולה ומרחב אוטופי בצילום הנוף הציוני 1948-1898. דברים אחדים 2, 31-13.
אורן,
ר. (2005). פוטו-גיאוגרפיה של מרכז
ופריפריה: ייצוג יישובי הארץ וחבליה בתצלומים 1945 – 1963. אופקים בגיאוגרפיה, 65-66 ,ספר ה-
40 ,
* Armstrong, C. (1998).Photographed and
Described: Travelling in the Footsteps of Francis Frith. In: C. Armstrong, Scenes
in a Library. (pp. 277-332)
* ניר,
י. ( 1985), בירושלים ובארץ ישראל בעקבות צלמים ראשונים, תל-אביב: משרד הבטחון, ההוצאה לאור.
מקום המלה הכתובה והספר
בתרבות היהודית הדתית
וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי
הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר אמר קהלת. למרות זאת, המלה
הכתובה והספר תופסים מקום מרכזי בהלכה, במנהג, ובתודעה היהודית. נדון בקדושת האות,
המלה, והמגילה; נדון גם ביחס לאות בקבלה ובמקום המרכזי של הקריאה בתודעה היהודית
לדורותיה.
"ספר
ומו"לות" בתוך: האנציקלופדיה העברית: כללית, יהודית, ארצישראלית
(1961-1995). תל-אביב: ספריית פועלים, כרך 26, עמ' 302-308.
"ספר
ביהדות" בתוך: האנציקלופדיה העברית: כללית, יהודית, ארצישראלית
(1961-1995). תל-אביב: ספריית פועלים, כרך 26ת, עמ' 308-315.
“Books”, in Encyclopaedia
Judaica.
4. כתבי-יד, ספרים וספריות בסין
הטרום-מודרנית - 4.4.2005
מרצה אורח:
סין (עוד
לפני שנודעה ככזו) היא מן החברות הקדומות ביותר בהן התפתחו שפה כתובה ותרבות
כתיבה. היא גם הראשונה בה הומצא נייר ודפוס, שני תנאי יסוד להתפתחות ספרים
וספריות. כתובות ראשונות נרשמו על שברי עצמות, על כדי חרס ועל משי והספרים הראשונים
נכתבו על רצועות במבוק שנתפרו יחד. משחר ההיסטוריה הייתה לסינית אובססיה של כתיבה,
הן מסיבות דתיות והן מסיבות חינוכיות, ולכן גם היו ספריות בכל אחת מהממלכות. מורשה
זו עברה לקיסרות המאוחדת שבה היה ארכיון קיסרי בו נשמרו כל "הספרים".
חדירת הבודהיזם והמסורת של העתקת סוטרות, יחד עם התחלת השימוש בנייר החל במאה
השנייה והתחלת השימוש הדפוס במאה העשירית נתנו תנופה רבה להתפתחות ספרים. היו
סוגים שונים של ספרים, בהם היסטוריות, ביוגרפיות, אטלסים, ספרי פילוסופיה ומחקר,
רפואה, ניחוש, אנציקלופדיות, רומנים ונובלות, ספרי זיכרונות וכד'. במקביל התפתחו
ארכיונים, הן בעיר הבירה והן בפריפריה כמו גם אוספים פרטיים רבים. כל החומר הזה
נשמר ורובו קיים עד היום.
Michael Loewe, The
Pride That Was
William Sheh
Wong, "The Development of Archives and Libraries in
5. האם יש להגביל פרסום ספרים? –25.4.2006
מרצה:
פרופ'
לעתים נשמעת טענה כי יש להגביל פרסום ספרים.
למשל, הפרוטוקולים של זקני ציון, ספרות המכחישה שואה, ספרות המצדדת בגזענות
ובאפרטהייד, פורנוגרפיה זולה, ספרים המלמדים כיצד לבנות פצצות, כיצד להיות מתנקש
שכיר, ועוד. האם יש להגביל פרסום ספרים? האם יש להגביל אחזקת ספרים בספריות?
Rice v. Paladin
Enterprises Inc., No. 96-2412,
6.
מודלים חדשים ליצירת תכנים בעידן המידע - על קוד פתוח ובלוגים – 9.5.2006
מרצה
אורח: ד"ר טל ז'רסקי
קוד
פתוח: מהי תנועת הקוד הפתוח? מנין צמחה ומיהם המשתתפים בה? מהם תוצרי תנועה זו -
והאם היא רלוונטית אף מעבר לשוק התוכנה? לאחר הבנת עניינים אלו ננסה להבין מהן
המוטיוואציות אשר מניעות את יצירת מוצרי קוד פתוח, מהם הכשלים במערכת זו, והאם היא
באמת יכולה להחליף את המודלים המוכרים של יצירה?
לעניין
בלוגים: מהו הבלוג ומיהם הבלוגרים? האם זהו העיתון החדש? אילו דינמיקות חדשות הוא
מציג? אילו בעיות משפטיות נוצרות כאן? מהם יחסי הכוחות בין הבלוגים השונים - וכיצד
ראוי להתייחס לתופעה זו אל נוכח (1) חשיבותם של העיתונים הקיימים (2) הפער
הדיגיטלי (3) חשיבותו של חופש הביטוי.
Thomas L.
Friedman, The World is Flat (Farrar, Straus and Giroux, 2005), pp. 81-103
(special emphasis on 93-95).
Clay Shirky,
Power Laws, Weblogs, and Inequality
http://www.shirky.com/writings/powerlaw_weblog.html
מרצה אורח:
ההרצאה תציג את חברת המידע מנקודות המבט הבאות:
היסודות והגורמים להתפתחותה;
שלבים בהתפתחותה; איפיוניה;
הבדלים בין חלקי עולם שונים.
A. Kellerman, A. "Phases in the Rise of
Information Society", Info 2 (2000), pp. 537-41.
8. שירותי יעץ מרחוק – 23.5.2006
מרצה אורח:
יותר שירותי ספריה נגישים כיום מרחוק, והקוראים
יכולים לחפש מידע ולקרוא מבלי לבקר פיזית במבנה הספריה.
בהתאם לכך, נדרש לפתח שירותי יעץ מרחוק, כדי לתמוך
במשתמשים ולענות על שאלות הקשורות למשאבים הדיגיטליים של הספריה. קיימים כמה סוגי
שירותים:
1. שירות מענה בטלפון.
2. שירות מענה בדואר אלקטרוני.
3. שירות מקוון (online), המאפשר לקורא לצפות במסך היועץ, וליועץ לצפות במסך
הקורא, כאשר הדו שיח ביניהם הוא טלפוני או בהתכתבות מקוונת (chat).
ספריה המתכננת לתת שירות כזה, מומלץ שתעבור תהליך של
בדיקת צרכים, סקר תוכנות, ניסוי,הערכה ובחירת התוכנה המתאימה ביותר לפי
הקריטריונים שנקבעו.
Xue-Ming Bao (2003). "A Study of Web-Based Interactive Reference
Services via Academic Library Home Pages". Reference and User Services
Quarterly, vol. 42, no. 3, Spring, pp. 250-256.
9. עבודת החוקר בארכיון - 30.5.2006
מטרות החוקר בפנותו לארכיון; בעיות
מוסריות, ערכיות ואקדמיות הכרוכות בעבודת החוקר בארכיון; בעיות מתודולוגיות בשימוש
בארכיון לצורכי מחקר; ההבדל בין מחקר בספרייה לעומת מחקר בארכיון.
10. המדיה- מאוספים אורקוליים לטיפול
באובייקטים דיגיטליים – 6.6.2006
מרצה אורחת:
המונח מדיה לקוח מהמילה MEDIA =
צורת הרבים של המונח MEDIUM כלומר: אמצעי להעברת מידע
ואחסונו כגון: רדיו, טלוויזיה, קלטות וידאו ואודיו, שקופיות ותקליטורים (ראו מילון
מונחים: Online Dictionary of
Library and Information Science).
המדיה הינה חלק מספריית אוניברסיטת
חיפה. בה מצויים חומרי ספריה המכילים מידע שאינו טקסט מודפס בכל פורמט שהוא, וחומר
אור-קולי. תפקיד המדיה לדאוג לאוסף הלא ספרי, ולאפשר
לקהילת
כיום
עם המעבר לספריה הדיגיטאלית החומר האורקולי נמצא במגמת הסבה לאובייקטים דיגיטליים
ומוסדות כגון ספריות וארכיונים עוסקים בפרויקטים ובניית מאגרים לשימור
ונגישות למידע מולטימדיאלי.
לספרן
המדיה תפקיד חשוב בטיפול במידע, ארגונו וכן בפיתוח כלים לשילוב חומרי מדיה
דיגיטליים במערכות מתקדמות.
עמי סלנט, ספריות דיגיטאליות בארץ ובעולם, תמונת מצב , 2003,
צמתי מידע, הפורלוג למידענים ומנהלי תוכן, http://www.i-zm.info/
http://www.i-zm.info/data/download_file.phtml?id=89&fn=1
Beate
Engelbrecht, “Audiovisual
http://www.ifla.org/IV/ifla71/papers/134e-Engelbrecht.pdf
11.
על ספריית חיפה – 13.6.2006
מרצה אורח: מר
12. על תפקידו של מנהל ספרייה אקדמית ישראלית –
20.6.2006