המרכז לחקר הדמוקרטיה

תוכנית פעולה

מטרת המרכז לחקר הדמוקרטיה באוניברסיטת חיפה היא להגביר את המודעות ולפתח את ההבנה באשר לתרבות אזרחית בדמוקרטיה. קיים צורך גובר והולך לחזק את יסודות הדמוקרטיה ולספק את התנאים לפלורליזם ולשוויון, לסובלנות כלפי מגזרים שונים באוכלוסיה ההטרוגנית ולהבנת השונה. המרכז בחיפה יבקש ליצור פורום לאומי ובינלאומי לליבון סוגיות אלה, לדיון ולהחלפת דעות. המיקוד יהייה על תפקיד האתיקה, המוסר והצדק בכל תחומי החיים: חינוך, פוליטיקה, כלכלה, משפט, תרבות, תקשורת, רפואה, עסקים ומסחר. תשומת לב מיוחדת תנתן להבנת האיזון העדין בין דמוקרטיה ויהדות, שני היסודות המקיימים את ההוויה של החברה הישראלית.

המרכז מבקש לחזק את ערכי הדמוקרטיה: השתתפות פעילה בחיים הציבוריים; אתיקה מקצועית בכל התחומים המוזכרים לעיל; אחריות באשר לפעולות היחיד תוך התחשבות בחברה; שוויון אזרחי. כמו כן תנתן תשומת לב לתופעות של ניצול לרעה של הכוח השלטוני ולהפרה של זכויות אדם. המרכז יעודד ויכוח והחלפת דעות בנוגע לחשיבות חירות הביטוי, במובנה הרחב (חופש העתונות, האמנות והיצירה, חירות האספה וההפגנה, חופש אקדמי, החירות לערוך משמרות מחאה, לבחור ולהבחר), בחיים הדמוקרטיים. בה באותה עת יבקש המרכז להגביר את המודעות בדבר הצורך להציב גבולות לסובלנות ולחירות לבל תהפוך החירות להפקרות והסובלנות לאנרכיה. אנו חיים בעידן של אלימות וקיצוניות פוליטית. שומה עלינו למצוא את הדרכים הנכונות להתמודדות עם תופעות אנטי-דמוקרטיות אשר מנצלות את הכלים שהדמוקרטיה מעניקה להם במטרה להרוס את יסודותיה. בנידון זה רואה המרכז צורך דחוף בחיזוק החינוך בכל הרמות: גני ילדים, בתי ספר יסודיים, בתי ספר תיכון כמו גם אוניברסיטאות ומכללות.

על מנת להשיג את המטרות הללו, המרכז יבקש לערוך את הפעולות הבאות:

· עריכת מחקרים בנושאים לעיל. פירוט באשר למחקרים המתקיימים עתה, וכן באשר למחקרים מתוכננים, להלן.

· עריכת כינוסים בינלאומיים אחת לשנתיים, כל כנס בנושא מובחן. הנושאים שיעמדו במרכז הכנסים יהיו: מהות השוויון בחברה דמוקרטית; רב-תרבותיות: מה בין זר למוזר; אתיקה בתקשורת; אתיקה ברפואה; אתיקה בעסקים; אתיקה משפטית; חופש הביטוי וגבולותיו; השתתפות אזרחית; פמיניזם חברתי וזכויות נשים.

· הוצאה לאור וסיוע בהוצאה לאור של ספרים בעברית ובאנגלית העוסקים בדמוקרטיה, סובלנות ואתיקה.

· שיתוף פעולה עם מרכזים מקבילים במדינות שונות בעולם. בשלב הראשון יצירת קשר עם המוסדות הבאים:

The Program on Ethics and the Professions, Kennedy School of Government, Harvard University; The Kennedy Institute of Ethics, Georgetown University; The Center for Human Values, Princeton University; The Centre for Media and Information Studies, Wolfson College, Oxford; The Center of Tolerance and Human Rights, Brandeis University; The Centre for Social Ethics and Policy, The University of Manchester, England; The Center for Human Bioethics, Monash University, Australia; The McGill Centre for Medicine, Ethics and Law, Canada; The Hastings Center, New York; The Center for Clinical Medical Ethics, University of Chicago; The Centre for Applied Ethics, The University of British Columbia, and The Netherlands Institute for Advanced Study in the Humanities and Social Sciences.

· ייסוד כתב עת בינלאומי בשם The Journal of Ethics, Law and Society (ראו נספח).

· גיבוש תוכנית לחילופי סטודנטים מצטיינים בין התוכנית בחיפה ותוכניות דומות באוניברסיטאות בעולם, להלן. כמו כן מתן הזדמנות לסטודנטים מדרום אמריקה המתעניינים במשטרים במזרח התיכון לבקר וללמוד במסגרת המרכז לתקופת זמן מוגבלת (סימסטר אחד או שניים) בעוד סטודנטים שלנו המתעניינים במשטרים בדרום אמריקה יוכלו ללמוד על פי ההסדר במוסדות המקבילים.

· שיתוף פעולה עם משרד החינוך לשם הקניית ערכי דמוקרטיה בכל רמות החינוך.

· שיתוף פעולה עם עמותות וארגונים שונים הפועלים להגברת המודעות לחשיבות ערכי הדמוקרטיה: חירות, סובלנות ושוויון.

· יצירת אתר אינטרנט מקיף המתאר את פעילות המרכז עם קישורים לפעילות מרכזים דומים בעולם, להלן.

הצעות למחקר בפועל

טווח הסובלנות: מחירו של חופש הביטוי

ביטויים גזעניים, ביטויי שיטנה כמו גם הסתה לרצח עלולים לפגוע לא רק בקבוצת המטרה אלא בחברה בכללותה. הם פוגמים בשיח החברתי ומביאים לאווירה אלימה. לחופש הביטוי יש מחיר, ומישהו – פרט או רבים – נדרש/ים לשלם את המחיר. אם ביטחון הציבור נפגם כתוצאה מהפעלה פוגעת של חופש הביטוי הרי שרטוריקה המדברת אודות זכויות לא תספיק על מנת להצדיק הגנת הביטוי השנוי במחלוקת. בהכירנו כי לזכויות יש מחיר, שומה עלינו לחקור אודות ההצדקות לנשיאה בנטל תוך איזונם כנגד ההיזקים הנגרמים לחברה כתוצאה מהתרת טווח סובלנות נרחב. סוגיות אלה של טווח הסובלנות ומחיר חופש הביטוי הפכו לרלבנטיות ביותר עבור החברה הישראלית לאחר ההתנקשות בחייו של ראש הממשלה יצחק רבין.

מטרת המחקר הבין-תחומי בשדות הפילוסופיה, המשפט והתקשורת היא לעצב עקרונות שימסגרו את גבולות חופש הביטוי מתוך הכרה בחשיבות ההגנה על הדמוקרטיה. המחקר ימזג בחובו תיאוריה עם לימוד של סוגיות קונקרטיות. לאחר חקר הספרות המשפטית והפילוסופית השגורה בישראל, ארצות הברית וקנדה אסקור ואנתח את פסקי הדין הרלבנטיים וכן את ההצעות שהועלו במטרה לקבוע את טווח הסובלנות המתאים. כמו כן אנתח את תפקוד התקשורת בסיקור של ביטויים שנויים במחלוקת ואתווה קווים לסיקור תקשורתי אחראי.

המאבק בקיצוניות פוליטית בישראל

אחד המאפיינים של כל משטר הוא שהיסודות המאפיינים אותו עלולים להביא להריסתו. הדברים מובנים עת מדובר במשטר המבוסס על עריצות וכפייה: כבר נאמר כי עם כידונים ניתן לעשות הכל מלבד לשבת עליהם. ישיב על כידונים לאורך זמן תביא לדימום שיכרסם בכוח המשטר. הטענה היא כי הדברים נכונים גם ביחס למשטר הדמוקרטי: סובלנות ללא גבולות תביא לאנרכיה. חירות ללא מגבלות תביא להפקרות. זאת ועוד, משום שהדמוקרטיה הליברלית הינה עולת ימים בקנה מידה היסטורי חסרה היא את הניסיון בהתמודדות מול קיצוניים פוליטיים העושים שימוש ביסודות הדמוקרטיה על מנת להביא לחורבנה. לכך אני קורא "המלכוד הדמוקרטי".

מטרת מחקר זה היא לבחון את המאבק בקיצוניות פוליטית בשנות התשעים. המחקר יבחון את ההצדקות להפעלת אמצעים בעייתיים למאבק דוגמת מעצרים מנהליים, פסילת מפלגות, הגבלת חופש ההפגנה (לדוגמא, מנגד לבתיהם של פוליטיקאים, רבנים ופעילי ציבור), הגבלת הגירה על בסיס דעות קיצוניות ופעילות רדיקלית, זאת בניגוד לחוק השבות, מעצר בית והשימוש בחוק ההמרדה ובפקודה למניעת טרור על מנת להגביל את חופש הביטוי.

הסתה בראייה השוואתית

בשדה המשפט והפילוסופיה נהוגה אבחנה בין הטפה, שהיא מותרת בדמוקרטיה הליברלית, לבין הסתה, שהיא בגדר האסור. השאלה המרכזית היא כיצד ניתן לאפיין ולהגדיר הסתה. השאלה היא סבוכה במיוחד בעידן של תקשורת המונים אשר מסקרת ביטויי הסתה ונותנת להן ביטוי, ובכך משרתת את המסיתים. מטרת מחקר השוואתי זה לבחון כיצד בתי משפט בישראל, ארה"ב, בריטניה וקנדה מתמודדים עם שאלה סבוכה זו. שאלה נוספת נוגעת לאחריות התקשורת בכיסוי ביטויי הסתה. האם יש תמיד להעניק במה למסיתים?

ליברליזם וגבולות השונות התרבותית

אחד הנושאים הבעייתיים ביותר עימם נאלצות דמוקרטיות-ליברליות להתמודד הינו מידת הפוליטיזציה הגוברת של השונות האתנו-תרבותית. מיעוטים תרבותיים דורשים הכרה ציבורית גדולה יותר בזהותם הייחודית, וכן מידה רבה יותר של חירות ושל מתן אפשרות לשמר ואף לפתח את הנורמות התרבותיות הייחודיות להן. בתגובה לתביעות אלו, מדינות רבות מאמצות מכאניזמים יצירתיים על מנת לאפשר קיום בצוותא תוך שימור ההבדלים התרבותיים. מטרת מחקר זה לדון במספר סוגיות העולות כתוצאה מתביעות אלו תוך שימת לב מיוחדת לבעיות המתעוררות עת מיעוטים המעלים תביעות אלו הינם בלתי-ליברלים במוחוור.

מקבלי החלטות בדמוקרטיות-ליברליות קיוו כי עצם ההגנה על זכויות אינדיוידואליות בסיסיות תביא לשילוב חברתי של מיעוטים אתנו-תרבותיים. ואכן, אל לנו להמעיט בערך ובחשיבות של שמירת הזכויות הפרטיות והפוליטיות של פרטים בדמוקרטיה, ובכללם פרטים הנימנים על מיעוטים תרבותיים. חופש ההתאגדות, חופש הדת, חופש הביטוי, היכולת להתקדם ולהתפתח בחברה מבחינה כלכלית ופוליטית - כל אלו סייעו בשילוב קבוצות ומיעוטים ותרמו להכרה ולהבנה בין תרבויות. קל יותר לסבול את הזר, את השונה, עת מבינים את ההנעות הדוחפות אותו לדבוק בנורמות תרבותיות שונות, שלעתים אף נראות לנו משונות.

עם זאת, בשנים האחרונות גוברת ההכרה כי זכויות האזרחות השווה לכשעצמן אין בהן די ליישוב מגוון הדפוסים התרבותיים-עדתיים. במקרים מסוימים ניכר הצורך להכיר בזכויות קולקטיביות מסוימות, זכויות הנובעות מהשונות הקבוצתית (group-differentiated rights). ואכן, ניכרת מגמה בדמוקרטיות-ליברליות לקראת הכרה גוברת בזכויות מעין אלה. בד בבד עולות שאלות תאורטיות ומעשיות חשובות. שאלות אלו עניינן בקשר שבין הזכויות הקבוצתיות (group rights) לבין הזכויות הפרטיות (individual rights); כיצד עלינו לנהוג במקרים בהם הזכויות הקבוצתיות מתנגשות עם הזכויות הפרטיות?; האם הדמוקרטיה הליברלית יכולה להתיר למיעוטים תרבותיים החיים בתוכה להגביל את זכויותיהם הפרטיות של חברים באותן קבוצות מיעוט? או לחילופין האם שומה עלינו להתעקש כי הזכויות הפרטיות - שהינן פועל יוצא של התפישה הליברלית עליה אמונות דמוקרטיות - ישמרו בכל רובדי החברה על אף השוני התרבותי המתקיים בתוכה? מטרת המחקר תהא לשרטט את גבולות הפלורליזם התרבותי ואת גבולות התערבות הדמוקרטיה במעשיהן של קבוצות בלתי-ליברליות המציבות תרבות מעל לחוק. הבחינה והניתוח יבוצעו תוך שימת לב למתרחש במדינות דמוקרטיות אחרות דוגמת קנדה, ארה"ב, אוסטרליה ובריטניה. כמו ישראל, גם מדינות אלה הן מדינות הגירה גדולות הנאלצות להתמודד עם הבעיות המתעוררות כתוצאה מהשונות התרבותית של מהגריהן. הניתוח בישראל יתייחס לבעיות של דת ומדינה כמו גם לפעילות תרבותית של קבוצות מיעוט אשר נתפסת כבעייתית על פי סטנדרטים ליברלים דוגמת מילת נשים, ורצח על רקע כבוד המשפחה.

טיפול רפואי והפסקתו בסוף החיים

אחת הזכויות המובטחות לאזרח בדמוקרטיה ליברלית היא הזכות לבריאות. באחרונה סיימה הוועדה הציבורית בסוגיית החולה הנוטה למות את עבודתה והעבירה הצעת חוק למשרד הבריאות. הצעת החוק מבקשת למסד את זכויות החולה בסוף החיים ואת חובות הרופא כלפיו. שאלות המחקר הן:

מה תפקיד המשפחה בהחלטות להפסקת טיפול רפואי? עד כמה יש לתת חשיבות לרצון המשפחה?

באופן פרטי, באיזה מידה יש לכבד את רצון המפשחה להפסקת טיפול ביילודים ובילדים?

כיצד מעריכים איכות חיים?

האם שיקולים כלכליים משחקים תפקיד כלשהו בהחלטות להפסקת טיפול?

כיצד יש לנהוג בבני נוער המבקשים הפסקת טיפול רפואי?

מה תפקיד בתי המשפט בסוגיות אלה של הפסקת או אי-הארכת טיפול רפואי?

מה תפקיד התקשורת בנידון?

תפיסת הדמוקרטיה בקרב בני נוער

מטרת מחקר זה תהא לבחון עד כמה מושרשות תפיסות הדמוקרטיה הליברלית בקרב האוכלוסיה הצעירה בישראל. המחקר יתבצע באמצעות סקר מקיף בבתי ספר תיכון כאשר יעשה מאמץ לבצע מדגם של אוכלוסיות שונות: בתי ספר ממלכתי; בתי ספר ממלכתי-דתי; בתי ספר חרדים; בתי ספר במגזר הערבי; בהתנחלויות, במושבים ובקיבוצים.

תמיכה ברעיון המרכז

אנשים מרכזיים באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטאות בעולם רואים עין בעין ומוכנים להירתם למען הפיכת הרעיון למעשה. כמו כן באתי בדברים עם אישים מרכזיים במדינה, ביניהם משה קצב, שמעון פרס, אהרן ברק, דליה דורנר, יצחק זמיר, יעקב טירקל, אסא כשר, אברהם עורי, רן כהן, עמוס שפירא וידידיה שטרן. כולם ניאותו להירתם ולסייע כל שביכולתם על מנת שהמרכז ירקום עור וגידים. המשוכה המרכזית הנה גיוס הכספים להקמת המרכז.

מר משה קצב הביע נכונות לסייע במכתב תמיכה היה ותגיע פנייה רשמית מאוניברסיטת חיפה. כמו כן הציע להיפגש עם תורמים פוטנציאליים במטרה לשכנע לגיוס כספים לשם הקמת המרכז.