ספר בעריכתן של פרופ' פרומה זקס וד"ר גוליי ילמאז העוסק בילדים וילדות באימפריה העות'מנית בין המאה ה- 15 למאה ה- 20.

בשלושת העשורים האחרונים, היסטוריה המתמקדת בילד משכה תשומת לב מחקרית גוברת והפכה לתחום מחקר נפרד שבו ילדים נתפסים כסוכנים פעילים בנרטיב ההיסטורי. במשך עשרות שנים, היסטוריונים של הילדות התמקדו בעיקר באירופה ובצפון אמריקה; עם זאת, בשנים האחרונות מספר גדל והולך של חוקרים החל לחקור היסטוריות של ילדות במגוון חברות לא מערביות. הספר מתמקד בחייהם של ילדים באימפריה העות’מאנית לאורך כ-500 שנה (המאה ה-15 עד ה-20). הוא מציג גישה חדשה לתולדות הילדות ומתמקד לא רק בהחלטות של מבוגרים, אלא גם בתפקיד החברתי של ילדים כסוכנים פעילים בהיסטוריה. ייחודו של הספר הוא בכך שהוא מציג מידע על ילדים בחברות, תרבויות ודתות שונות: נוצרים, מוסלמים ויהודים וזאת באזורים רחבים של האימפריה: אנטוליה, הבלקן והפרובינציות הערביות.