הלימודים בחוג מציעים הכשרה רחבה ומעמיקה בבלשנות של העברית, לצד מבט השוואתי על שפות נוספות ושיטות מחקר מגוונות. מצד אחד מקבלים בסיס שיטתי ב”אבני היסוד” של תחומי הבלשנות והפילולוגיה, ומן הצד האחר מתנסים כבר במהלך התואר בעבודה מחקרית דרך סמינרים, קריאה וניתוח טקסטים, ויישום כלים על נתונים מסוגים שונים: טקסטים עתיקים וקאנוניים, טקסטים היסטוריים, עברית מדוברת ושיח בן־זמננו. ליבת ההכשרה בחוג כוללת קורסי חובה המציבים תשתית מקצועית לניתוח שפה: תחביר הלשון העברית, מבוא לסמנטיקה, מבוא לפרגמטיקה ולחקר השיח, מבוא לבלשנות כללית, תורת הצורות, ותורת ההגה (בעברית המקראית ובעברית החדשה). בד בבד מתקיים רצף של קורסים היסטוריים-טקסטואליים המאפשרים הבנה של העברית כתופעה מתפתחת: תולדות הלשון העברית, לשון המקרא והעברית בראי הבלשנות השמית.

מבט שמי והשוואתי הוא חלק מרכזי מהזהות של החוג: לצד העברית, הסטודנטים פוגשים שפות שמיות ושפות במרחב התרבותי-היסטורי של העברית. בתוכנית נלמדים קורסים בארמית מקראית ובארמית מערבית חדשה וכן קורסי בחירה ייחודיים כגון פיניקית ומלטית כשפה שמית, וגם קורס “שפות העולם” שמרחיב אופקים טיפולוגיים.

עומק תאורטי ותרגול מעשי נבנים באמצעות סמינרים ותכנים מתקדמים המאמנים את הסטודנטים לשאול שאלות מחקר, לבנות תשתית נתונים, לבחור שיטת ניתוח נתונים ולהציג טיעונים מבוססים. כך למשל נלמדים סמינרים בניתוח נרטיב מזווית רב־ממדית, סוגיות בעברית הישראלית ובזיקותיה ללשונות עבר וסמינרים של קריאה וניתוח טקסטים בארמית (כגון ארמית גלילית). שיטות מחקר מגוונות מודגשות במיוחד: לצד ההכשרה הטקסטואלית-פילולוגית והעבודה על מסורות כתובות, הלומדים מקבלים הכשרה מפורשת בשיטות מחקר, וכן קורסים המקדמים חשיבה אמפירית ורב־תחומית על שפה, חברה והקשרים תרבותיים שונים.