שמי יהב אייזנר, בוגר התואר הראשון וסטודנט לתואר שני בחוג ללשון העברית באוניברסיטת חיפה. במקביל ללימודים אני עובד כספרן ומידען באוניברסיטה. תפקיד המידען מחבר אותי ללשון בכל יום מחדש: כדי למצוא מידע צריך לדעת לבחור מילים, לזהות ניסוחים חלופיים ולנסח שאילתות מורכבות. במילים אחרות, העבודה שלי היא תזכורת קבועה לכך שלשון היא לא רק ידע תאורטי, היא כלי פעולה.

 

אחרי התואר הראשון המשכתי ישירות לתואר השני. בתחילה חשבתי על הוראת לשון, אבל הבנתי שהמסלול שלי הוא מחקרי יותר. מבחינת זהות מקצועית, אני מגדיר את עצמי כיום בלשן, ובזכות התואר השני הלכתי והתרכזתי יותר בבלשנות חברתית. כחוקר צעיר אני מתגבש לכיוון של סוציולינגוויסט שעוסק גם בלקסיקוגרפיה, מתוך אמונה שככל שמעמיקים במחקר, מגלים גם את הדיוק וההתמקדות שהם חלק מהמקצוע.

 

נקודת המפנה עבורי הייתה בקורס שיטות מחקר, כשנפל לי האסימון איזה סוג של בלשן אני. אספתי רעיונות כבר בתואר הראשון, אבל שם הבנתי מה באמת מושך אותי ומה אני רוצה לחקור לעומק. התזה שלי עוסקת בחקר מה שמכונה לפעמים "עברית הומואית", ואוכלוסיית המחקר היא יהודים דוברי עברית כשפת אם בהשוואה לערבים דוברי עברית כשפה שנייה. מוקד המחקר הוא הלקסיקון: אילו מילים וביטויים נבחרים בתוך שיח שמזוהה עם הקהילה הגאה, ואיך הבחירות האלה משתנות בין קבוצות דוברים שונות. לשם כך אני מתכנן לשלב בין חומר מחקרי קיים על עברית וערבית בהקשרים להט"ביים, לבין מחקר שדה שיכלול הקלטות, תמלול ושאלונים לשוניים שייבנו במיוחד למחקר. העובדה שיש מחקר יחסית רחב על עברית בהקשרים האלה, ולעומת זאת מעט מאוד מחקר על ערבית בהקשרים דומים, חידדה לי שיש כאן שדה פתוח לשאלות חדשות.

 

בעיניי, למחקר הזה יש תרומה בשני מישורים: מצד אחד, הוא יכול להעמיק את ההבנה של היחסים והקשרים בין קהילות גאות יהודית וערבית בישראל דרך הפרקטיקה הלשונית עצמה – השפה כגשר, וגם כמרחב של השפעות הדדיות. מצד שני, הוא מאפשר לחשוב באופן רחב יותר על השאלה מהי בכלל "שפה של קהילה", איך היא נוצרת, ומדוע היא מתעצבת כפי שהיא מתעצבת גם בהשוואה לשפות ולקהילות אחרות. הרב-תחומיות של המחקר היא מובנית: לצד הלשון עצמה, משתלבים כאן כלים ממדעי החברה משום שמדובר בקהילות, בזהויות ובהתנהגות חברתית לא פחות מאשר במילים.

 

מה שעוזר לי במיוחד לאורך הדרך הוא הליווי האקדמי, שמלמד אותי כיצד לשאול שאלות, לנסח טיעונים, לתכנן מתודולוגיה – מיומנויות שהן ממש תורה בפני עצמה. גם הסמינרים המחלקתיים בחוג תורמים לי מאוד: הם מעניקים לי זוויות הסתכלות חדשות ומחדדים שאלות שכבר היום אני יודע שימשיכו איתי הלאה, אולי אפילו לדוקטורט.

 

לבוגרים עתידיים אני אומר: בחרו נושא שמדליק אתכם באמת, ואז חדדו אותו כך שיהפוך לשאלה מחקרית טובה ומעשית לתואר שני. בנו נתונים מוקדם ככל האפשר, תכננו את המתודולוגיה, ופשוט תתחילו. בעיניי, תואר שני בלשון עברית מתאים למי שרוצה להיות בלשן ולהעמיק בחקר השפה – כי בלי תשוקה אין לאן להתקדם. בשבילי, הלימודים בחוג עזרו לי להגיע להגדרה שחיפשתי הרבה זמן: אני בלשן, ואני שמח על הבחירה הזו.