בין ה־23 ל־25 בפברואר 2026 התקיימה באוניברסיטת חיפה סדנת מחקר בין־לאומית "פנינים חבויות: גילויה של העברית כשפה יהודית בעת החדשה המוקדמת". הסדנה ציינה את סיומו של פרויקט מחקר בן ארבע שנים בהובלת ד״ר אוהד כהן ופרופ׳ ברכה ניר, במימון הקרן הלאומית למדע (ISF). הפרויקט, שכותרתו "בין שאלות לתשובות: חקר השימוש בעברית בעת החדשה המוקדמת בשו״ת מאשכנז", ביקש לאתגר את התפיסה הרווחת שלפיה העברית ששימשה את כותבי השו"ת במאה ה־17 היא "ג'ונגל לשוני", ולהראות שמדובר במערכת עשירה המשקפת שימוש מיומן במארג של שכבות לשון שונות ובחירות פרגמטיות של הכותבים.

הפרויקט והסדנה התמקדו בספרות השו״ת כמאגר לשוני יוצא דופן: זוהי סוגה המשלבת שליטה בטקסטים הקאנוניים של היהדות לדורותיה, וכן הבנה עמוקה של המסורת ההלכתית היהודית המאפשרת לרבנים לפסוק בסוגיות מעשיות שונות. הפרויקט בניהולם של ד"ר כהן ופרופ' ניר שילב שיטות מבלשנות היסטורית, חקר השיח ובלשנות מבוססת שימוש מחקר קורפוס של שו"ת. ממצאיו מצביעים על שימוש מיומן וגמיש במארג לשוני רב־שכבתי לצרכים רטוריים וסוציו־פרגמטיים, כולל ניהול הסמכות של הכותב, בניית הטיעון ומיסגור היחסים בין המשיב לשואל.

ד"ר כהן ופרופ' ניר הובילו את הסדנה כמפגש ייחודי המשלב הרצאות תשתית עם סדנאות עבודה יומיות על טקסטים ונתונים. מפגש זה המחיש למשתתפים עד כמה חקר העברית במאה ה־17 מחייב שילוב שיטתי בין מגוון מתודות מדעיות כגון: פילולוגיה, בלשנות היסטורית, חקר שיח, ולשונות במגע, ובין מומחיות אזורית בשפות שונות. הדיונים נעו מן העברית של ספרות השו״ת במסורות אשכנז, המגרב והמרחב דובר הג'ודזמו, דרך רב־לשוניות ומגע לשוני, ועד לדיגלוסיה עברית-ארמית ויידיש-עברית ולהיבטים טקסטואליים, פרגמטיים ודקדוקיים.

הסדנה זימנה יחד חוקרות וחוקרים בעלי שם בין־לאומי מהארץ ומחו״ל, מבכירי התחומים המגוונים הנחוצים למחקר לשוני של העברית של המאה ה-17 כשדה מחקר מתגבש, כמו גם חוקרים בראשית דרכם מבין חברי הסגל בחוג ללשון העברית ומבין תלמידיו לתארים מתקדמים. שילוב זה הפך את המפגש לאירוע מחקרי שהוא לא רק אינטרדיסציפלינרי אלא בין־דורי.

במהלך ההרצאות והסדנאות השונות משתתפי הסדנה עסקו באתגרים שמחקר העברית במאה ה- 17 מעמיד בפני הבלשנות העברית והכללית, הפילולוגיה וההיסטוריה:

פרופ׳ אהרון ממן (האוניברסיטה העברית), נשיא האקדמיה ללשון העברית וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הציג מחקר על שו״ת מפאס ומכנאס והעלה שאלות לגבי הדיון בעברית רבנית ובכלים הדרושים לתיאורה. פרופ׳ יוסף שטרית (אוניברסיטת חיפה), חתן פרס ישראל לחקר הלשון העברית, לשונות היהודים וספרויותיהם לשנת תשפ״ו, התמקד בהיבטים סוציו־פרגמטיים בשיח חכמי צפון אפריקה ובקשר בין לשון, סמכות והקשר קהילתי. פרופ׳ משה טאובה (האוניברסיטה העברית), חוקר לשונות וספרויות סלאביות ימי־ביניימיות ומומחה ליידיש בכל רבדיה, העמיק את הדיון בדיגלוסיה יידיש-עברית ובהקשריה האשכנזיים של כתיבת השו״ת. פרופ׳ דוד בוניס (האוניברסיטה העברית), חבר האקדמיה ללאדינו בישראל וזוכה פרס אמ"ת לחקר לשונות היהודים (2013) הציג מבוא לשפת השו״ת במרחב דובר הג'ודזמו. פרופ׳ לואיס גלינרט (אוניברסיטת דרטמות׳), חבר של כבוד של האקדמיה ללשון העברית ומומחה לבלשנות עברית ולחקר העברית של אשכנז, הציע כיווני מחקר לניתוח רטורי של מבנה הטיעון בתשובה הלכתית אשכנזית. פרופ׳ יהודית הנשקה (אוניברסיטת בר־אילן), חברת האקדמיה ללשון העברית וזוכת פרס אסרף מטעמה, הציגה מבט רחב על רב־לשוניות יהודית, מלשונות יהודיות היסטוריות ועד לעברית הישראלית, והדגישה כיצד הבנת הרפרטוארים הלשוניים היהודיים חיונית לחקר העברית בתקופות מוקדמות. פרופ׳ ירון מטרס (אוניברסיטת המבורג ואוניברסיטת חיפה), מן החוקרים המרכזיים בבלשנות מגע ורב־לשוניות, הציע מסגור תיאורטי ורפלקסיבי על בלשנות המגע כשדה מחקר בהקשר של דינמיקה בין לשונות כתובות ודבורות. פרופ׳ אירנה צוויפ (אוניברסיטת אמסטרדם), מומחית להיסטוריה האינטלקטואלית היהודית ולתולדות האוריינות העברית בעת החדשה, עסקה בהיבטים הטקסטואליים של ספרות השו״ת. פרופ׳ לוץ אדזרד (אוניברסיטת פרידריך־אלכסנדר), בלשן שמי ומומחה בחקר הערבית ושפות שמיות, חבר האקדמיה הנורבגית למדעים, הציג מחקר על תהליכי גרמטיקליזציה בצורות אינפיניטיב מיוחדות בעברית הרבנית ובעברית ההשכלה, והעשיר את הדיון בקשרים בין דקדוק, פילולוגיה ומגע לשוני.

לצד האורחים, הובילו חברות וחברי החוג ללשון העברית באוניברסיטת חיפה דיון בהיבטים מרכזיים בחקר השו"ת. ד״ר דלית אסולין, ראש החוג, עסקה בסדרי מילים ביידיש מן המאות ה־16 וה־17; ד״ר עברי בוניס עקב אחר השינויים ביחסי עברית-ארמית מן העת העתיקה ועד לספרות הרבנית המאוחרת; ד״ר נאור קהלני, פוסט-דוקטורנט של החוג, הציג את ממצאי מחקרו על הדיגלוסיה עברית-ארמית בספרות הרבנית; וגב' הגר פיינשטיין, תלמידת תואר שלישי בחוג, התוותה את עיקרי מחקרה בנושא ביטוי העמדה בשו״ת אשכנזי מן התקופה. ביומה האחרון של הסדנה סיכמו ד"ר כהן ופרופ' ניר את ההיבטים התיאורטיים והמעשיים השונים הכרוכים בחקר העברית של המאה ה-17. בדבריהם הדגישו, כי פרויקט ה-ISF שחתם את פעילותו בכינוס זה הניח תשתית מתודולוגית חדשה המגשרת בין הפילולוגיה המסורתית לבין הבלשנות המודרנית. הם עמדו על כך שהניתוח של העברית בקורפוס השו"ת מאפשר לראשונה לראות בעברית של התקופה המוקדמת בעת החדשה מערכת דינמית ומורכבת. סיכום הסדנה הציף את הצורך בהמשך פיתוחם של כלי מחקר דיגיטליים ופרדיגמות ניתוח המותאמות לטקסטים רב-לשוניים ורב-שכבתיים, תוך קריאה למשתתפים להמשיך את הדיאלוג הבין-לאומי שהחל בסדנה. ד"ר כהן ופרופ' ניר הדגישו כי המבט הרב־תחומי – המשלב ידע מעמיק בעברית לדורותיה ובלשונות היהודים, הקשר היסטורי, מגע בין לשונות וחקר שיח – הוא המפתח לחשיפת ה"פנינים הנסתרות" של הלשון העברית לתקופותיה.